פסק-דין בתיק בג"ץ 3006/10

השופט א' גרוניס:

1.        עתירה שעניינה מחלוקות בין העותר לבין המשיבים הרבים בקשר לניהולו של היישוב הר עמשא (להלן - היישוב). נאמר מיד: מדובר בעתירה הכורכת סוגיות שונות שלא ניתן לדון בהן בגדרה של עתירה אחת ולפיכך דינה להידחות על הסף.

2.        חלק ניכר מן העתירה מוקדש לתיאור אירועים שונים הקשורים ליחסי העותר עם המשיבה 2 (להלן - המועצה) אשר בתחומה מצוי היישוב. לטענת העותר, המועצה והמשיב 1 (להלן - ראש המועצה) מערימים קשיים על עבודת העותר ומונעים ממנו למלא את תפקידו. אחת הטענות המרכזיות של העותר נוגעת לסוגיה של גביית ארנונה מתושבי היישוב. לטענת העותר, המועצה דורשת שגביית הארנונה תבוצע על ידיו. על פי הטענה, המועצה יודעת שאין בכוחו של העותר לבצע את הגבייה מסיבות שונות. ברם, היא מסרבת לבצע את הגבייה בעצמה כדי לנצל את אי גביית הארנונה על ידי העותר כאמתלה לסירובה לשתף עימו פעולה. על כן מבקש העותר להורות שגביית הארנונה מתושבי היישוב תיעשה על ידי המועצה. לחילופין מבקש העותר, כי המשיב 3 (להלן - שר הפנים) ימנה פקיד גביה ביישוב.

           לעותר שלל טענות נוספות נגד המועצה ונגד ראש המועצה. בין היתר טוען העותר, כי ראש המועצה שהוא חבר קיבוץ עין-גדי, מונע באופן מכוון את פיתוחו של היישוב. זאת, במטרה לשמר את שליטתו של קיבוץ עין-גדי במועצה. לפיכך מבקש העותר, כי שר הפנים יפעל "להסיר את ניגוד העניינים" בו מצוי ראש המועצה. טענה אחרת של העותר היא שהמועצה וראש המועצה מסרבים, בניגוד לדין, לממן לעותר ייעוץ משפטי. הוא מבקש להורות למשיבים 3-1 לממן עבורו ייעוץ משפטי. יצוין, כי העותר אינו מיוצג בהליך דנא על ידי עורך דין והעתירה הוגשה בשמו על ידי מזכיר העותר, חיים יטיב.

3.        העתירה עוסקת בהרחבה גם בעניינים הנוגעים לאבטחת היישוב. נאמר בתמצית, כי לעותר טענות רבות כלפי המשיב 16 בשל אירועים מסוימים שאירעו במהלך התקופה בה שימש האחרון כאחראי האבטחה של היישוב. כמו כן טוען העותר, כי המשיבה 14 המשמשת כמאבטחת ביישוב, נגועה בניגוד עניינים. זאת, משום שבמקביל לתפקידה כמאבטחת ביישוב היא מכהנת כחברה במועצה. לעותר אף טענות כלפי משטרת ישראל (המשיבה 11) וכלפי שוטרים מסוימים המצורפים כמשיבים לעתירה, שלטענתו מתנכלים לחברי העותר ולתושבים ביישוב. בנוסח העתירה לפני שתוקנה ביקש העותר כי "המשיבים 10-13, 2, 1" יתנו טעם מדוע "לא יעבירו את האחריות על השמירה בהר עמשא לעותר זאת לאור ניגוד העניינים בו מצויים כל המעורבים בשמירה בהר עמשא...". כמו כן ביקש העותר שהמשיבים 3-1 יתנו טעם מדוע הם "לא מורים למשיבה 14 להתפטר מתפקידה כמאבטחת או לחילופין להתפטר מתפקידה כחברת מועצה". יוער, כי העותר תיקן את העתירה לאחר הגשתה ומחק את שני הסעדים הנוגעים לאבטחת היישוב. זאת, בעקבות תגובות שהגישו חלק מהמשיבים לבקשת העותר לפטור אותו מתשלום אגרה. בתגובות נטען, בין היתר, שבית משפט זה אינו הערכאה המתאימה לדיון בטענות הנוגעות לאבטחת היישוב. דא עקא, שתיקון העתירה נעשה באופן חלקי למדי ולמרות מחיקת הסעדים האמורים, לא נמחקו מהעתירה הטענות בנושא האבטחה ולא נמחקו המשיבים הרלוונטיים לעניין זה. 

4.        לעותר טענות נוספות רבות שאין צורך לפרטן. חלק ניכר מן הטענות מופנה  כלפי המשיב 6 (להלן - רשם האגודות השיתופיות) וכלפי המשיבה 5. יצוין, כי שתי עתירות שהגיש העותר בנוגע לפעילות רשם האגודות השיתופיות נדחו יחדיו על ידי בית משפט זה אך לאחרונה (בג"ץ 5997/09; בג"ץ 1994/10). כמו כן יצוין, כי בנוסף לסעדים המבוקשים שפורטו לעיל מבקש העותר שהמשיבים 3-1 יתנו טעם מדוע "לא יבטלו את הודעתה של המשיבה 2 על פיה המשיבה 5 אינה חייבת מיסי ארנונה נכון לסוף שנת 2008". כמו כן הוא מבקש שהמשיבים 4 ו-9 יתנו טעם מדוע "לא יזמנו נציג העותר לישיבות ועדת המנכ"לים אשר הוקמה על ידי ממשלת ישראל להכריע בעתיד הישוב הר עמשא". 

5.        דין העתירה להידחות על הסף. מדובר בעתירה הכורכת טענות שונות וסעדים שונים שקובצו יחדיו לצורך העתירה. הלכה היא, כי בית משפט זה לא יידרש לעתירה המאגדת בתוכה עניינים שונים ונפרדים (ראו למשל, בג"ץ 1398/02 מלכא נ' ממשלת ישראל (לא פורסם, 27.5.02), בג"ץ 6190/05 חיים יטיב נ' ראש הממשלה (לא פורסם, 14.8.05)). אמנם, כל הסוגיות הכלולות בעתירה קשורות בדרך זו או אחרת ליישוב ולעותר. אך נראה שבכך גם מסתיים הקשר ביניהן. אין מדובר בסוגיות המבוססות על תשתית עובדתית משותפת או על תשתית משפטית משותפת ולא ניתן לדון בהן בגדרה של עתירה אחת. העתירה אף מנוסחת בלשון בלתי בהירה, עובדה המגבירה את הקושי לדון בה. נוסיף, כי נדמה שהעותר מבקש שבית משפט זה יתיר עבורו את סבך המחלוקות בהן הוא מעורב כבמטה קסמים. ברי, כי הדבר אינו אפשרי. בפני העותר פתוחה הדרך להגיש עתירות נפרדות בסוגיות השונות הכלולות בעתירה זו, ובלבד שתהא בידו עילה מתאימה. יודגש, כי אין להסיק מדברים אלה שהעתירה דנא עומדת בכללי הסף האחרים הנהוגים בבית משפט זה, דוגמת קיומו של סעד חלופי, אלא שאין אנו נדרשים להתייחס לשאלה זו נוכח המסקנה אליה הגענו.

6.        העתירה נדחית על הסף בלא שנתבקשה תגובה.

           ניתן היום, י"ז באב התש"ע (28.7.2010).

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   /צש

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: